תערוכות אומנות הם הדרך של האומן לפרנס את עצמו, כל עוד אין לאומן גלריה או משכן קבוע להצגה ומכירת עבודות ישנו צורך בירידים ותערוכות שנערכות כל הזמן בארץ.
כמובן שיש סיכון בהצגת עבודות בירידים, במידה ומדובר בדברים יקרי ערך שערך כל מוצר יעלה על 800 ₪ רצוי מאד פשוט להשיג גלריה ולהסתכן בסיכון הכספי שם מאשר להפסיד בקרב בטוח בירידים ובמכירות השונות, הירידים והתערוכות נועדו לאומנים אשר מתפרנסים מהאמנות או שזה תחביב ועבודה שנייה כמוני.
בירידים כאלה ערך האומנות יורד מפני שלפעמים מדובר על כך שזהו לא יריד אומנות אלא יריד מכירות רגיל ודוכן האומנת שלך ושלח אחרים מתערבב עם דוכן של אוכל יפני ומוצרים מהודו וצעצועים לילדים, יש הרואים בזה זלזול ולא מוותרים על גלריה משלהם ויש הרואים בזה כיף והנאה ו"לרדת אל העם".
כעת אציג מספר ירידים שאני משתתפת בהם מדי שנה ודרכי התמודדות האומנות שלי וסגנון האומנות שלי עם היריד עצמו:
יריד הסרטים בחיפה – נערך בסוכות מדי שנה, יריד שלא מוגדר סוג הדוכנים למרות שכבר זכה לכינוי בעבר ל "יריד אומנות" תוכל למצוא את הדוכן שלך מול דוכן של תכשיטים מסין ומול מפלים בסגנון הפנג שוואי, זהו יריד מצליח מאד ולא רצוי לבצע שם את נסיון ההתנסות הראשון בסחר באומנות, הלחץ רב ואין זמן רב לנוח.
חג החגים – נערך בואדי נסנס בחיפה, הרבה לקוחות מכל מני עדות בעיקר ערבים ישראלים שלא מרבים לקנות, זהו מקום אומנתי מאד אבל לבעלי דוכני האומנות זהו מקום לא הכי מומלץ.
ירידים בקניונים – דרך מעולה לעקוף את שכר התשלום על חנות בקניון, מקום טוב למכור אבל הבעיה היחידה שאין לקונים אפשרות לחזור על הקניה, ישנה בעיה פעמים רבות עם חנויות ודוכנים שבאותו נושא בקניון.
לסיכום:
במידה ואתם "יוצרי אומנות" ומוכרים פריטים קטנים אין שום סיבה לשבת בבית ולחכות ללקוחות לקפוץ הביתה, צאו אל הלקוחות על ידי ירידים ומכירות שונות והציגו את העבודות הנפלאות שאתם עושים, אפשר להשתמש בכך כפרנסה ראשית או משנית אבל תמיד כיף לראות אנשים שמעריכים את העבודה שלך.
